מקור משנה זבחים י״ג:ז׳
7 הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ, חַיָּב. מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ, פָּטוּר. הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ, פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ, חַיָּב. נִמְצָא, דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ מִבִּפְנִים, פְּטוּרוֹ בַחוּץ. דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ בַחוּץ, פְּטוּרוֹ בִפְנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו בַחוּץ, חַיָּבִין עַל כַּיּוֹצֵא בוֹ בִפְנִים, שֶׁהֶעֱלָהוּ בַחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַחוּץ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים י״ג:ז׳
7 כב כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֵישׁ פִּרְקִין. וּשְׁחִיטָה בַחוּץ בְּעוֹף פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְרַחֲמָנָא רַבְּיֵהּ מֵאוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁחֵט. וְאַהַעֲלָאָתוֹ נַמִּי אָמְרִינַן וַאֲלֵיהֶם תֹּאמַר, לְעָרֵב פָּרָשִׁיּוֹת, דְּכָל שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל שְׁחִיטָתוֹ בַחוּץ אִם חָזַר כוּ':
8 כג וַאֲפִלּוּ עָלְתָה תֵּרֵד. וְרַבִּי יְהוּדָה הוּא דְאָמַר הָכִי בְּפֶרֶק ט' מִשְׁנָה ב'. רַשִׁ"י:
9 כד דְּבִשְׁחִיטַת חוּץ לֹא שְׁנָא לַיְלָה מִיּוֹם, דְּהָא רָאוּי הוּא לָבֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לְמָחָר. וּבְהַעֲלָאָתוֹ נַמִּי חַיָּב דְּהָא כְתִיב וַאֲלֵיהֶם תֹּאמַר. רַשִׁ"י:
10 כה דְּהָא בִפְנִים אִם עָלְתָה לֹא תֵרֵד אִית לֵיהּ בְּפֶרֶק ט' שָׁם. רַשִׁ"י:
11 כו וְאִם תֹּאמַר מַאי שְׁנָא מִשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בַלַּיְלָה בִּפְנִים. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּשׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים מִקְטַל קַטְלֵיהּ, וְאִם עָלָה יֵרֵד אֲפִלּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אַף עַל גַּב דְּלֹא מְטַמֵּא בְגָדִים אַבֵּית אַבְּלִיעָה כְּדִלְעֵיל סוֹף פֶּרֶק ז'. תּוֹסָפוֹת: